לֹא יַעֲזֹר, אֲנִי חוֹשֵׁב, הַכֹּל זוֹרֵם וּמִשְׁתַּנֶּה

בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. אֲנִי קַיָּם, כָּךְ לְפָחוֹת הִרְגַּשְׁתִּי אָז

כְּשֶׁנִּכְנַסְתְּ כְּמוֹ אֵלָה אֶל הַנָּהָר פַּעַם אַחַת

כִּי פַּעֲמַיִם אִי אֶפְשָׁר - לָכֵן נוֹתַרְתִּי יְחִידִי

לְלֹא מִלִּים. הַכֹּל זוֹרֵם, פְּרָט לְגוּפִי הַמְּאֻבָּן

וְהַשָּׁעוֹן שֶׁעַל יָדִי הוּא מֶטְרוֹנוֹם שֶׁל פְּעִימָה

נִצְחִית אַחַת. אַחַת הִיא לוֹ אִם אֲבַקְּשֵׁךְ אוֹ אִם אָשׁוּב

לְתוֹךְ עַצְמִי, לְהִרְהוּרַי, הֲרֵי מְאוּם אֵינוֹ חָשׁוּב

הַאִם רָאִית כִּי לְמוּלֵךְ נִצָּב אָדָם אֲכוּל אַשְׁמָה

הוֹגֶה בַּמַּיִם הַזּוֹרְמִים פֶּן עַל עַצְמוֹ יָמִיט חֻרְבָּן

לוּ הַנָּהָר לִי יְשִׁיבֵךְ, נוֹטֶפֶת מַיִם תַּעַמְדִי

יְחַיּוּ מֵימַיִךְ הַחַיִּים אֶת יֹבֶשׁ קֹר לִבִּי הַחַת

וּפְעִימָה אַחַת נִרְאֵית כְּדוֹר אָבוּד וּמְבֻזְבָּז

לֹא יַעֲזֹר, אֲנִי חוֹשֵׁב, הַכֹּל זוֹרֵם וּמִשְׁתַּנֶּה.

"רוֹצָה לָצֵאת?"